חשבתי שישעמם לי,
שאיך אני אצליח לשכב על המזרן, לעצום עינים ולנשום. ה ל ו, כאן זה הפרעת קשב שרק ניראת כמו אשה בלונדינית. Little did I knew כי בין יוגה למה שחשבתי שזה יוגה, המרחק גדול מכפי שאפשר להסביר מתברר. למזלי, כן כן, הכתף שלי נכנסה למצב שהרופאים קוראים לו: אין לנו מושג מה זה ומאיפה זה מגיע, אז אנחנו קוראים לזה כתף קפואה, Frozen shoulder וכן, אנחנו יודעים שזה נורא, אבל נ ו ר א כואב ומגביל ומסבך את החיים, וגם הצואר שלך דרך אגב לא ממש בסדר, ועל הברכיים נדבר אחר כך. אז אחרי חודשי רופאים, פזיוטראפיה, הורגי כאבים ומה לא הגעתי לכאן, לגבי, ליוגה איינגר, ולשאר מדריכי המרכז. זה לא קרה ביום, גם לא בשבוע או שבועיים, אבל אחרי כמה חודשי יוגה טיפולית תובענית ומהנה בדרכה המוזרה, הכתף שלי חיה איתי בשלום, ואני איתה, הברכיים מתפקדות, הצואר עדיין ככה ככה, אבל היי, הכל הרבה יותר טוב, ועכשיו נשארו שאר הגוף, והנפש הסוערת שלי גם. והנה, להפתעתי הגדולה, הטובה, המשמחת, בתרגול בשיעורי היוגה הרגילים, בשימת לב ושמחה, במפגש גם עם מורים נוספים מהמרכז, היי מיקי, אבי, רלוקה, עידו ו כ ו ל ם, גיליתי ואני ממשיכה לגלות, שהתרומה של האיינגר לחיי, גופי, מחשבתי והשקט ההוא שאני מחפשת כל הזמן גדולה מכפי שאפשר באמת להבין ממילים של אחרים, צריך לנסות.נ.ב. וכן, לפעמים שוכבים על מזרן, נושמים ושותקים, וזה עובד, אפילו על הפרעת הקשב שלי…
