שלום
קוראים לי דוד, או כפי שמכנים אותי מגיל חצי שנה – דודוש.
אני מוזיקאי, חבר בלהקת הדג נחש וסובל מבעיות גב למעלה מעשר שנים. לא ממש טיפלתי בעצמי כל השנים, מידי פעם הייתי מבקר אצל אוסטאופט שהיה "מסדר" אותי. הרגשת ההקלה הייתה זמנית והכאבים היו חוזרים אחרי זמן קצר. למדתי די טוב לחיות עם הכאב או יותר נכון להתעלם מהצורך שלי לטפל בגב בצורה יסודית עד שיום אחד לגוף שלי נמאס מההזנחה. לפני כחצי שנה עברתי פריצת דיסק בין חוליות L4 ו L5
הכאבים היו בלתי נסבלים, משככי הכאבים שקיבלתי במיון לא עזרו והרגשתי כאילו רגל ימין שלי הולכת להתפוצץ.
לבסוף נתנו לי מורפיום לוריד וזה קצת עזר. ארבעה רופאים באיכילוב ועוד מומחה באסותא קבעו חד משמעית שעליי לעבור ניתוח דחוף לקיבוע החוליות ושאם לא אעשה זאת, אסבול מכאבים ואצלע עוד שנים רבות. בהיסוס רב, קבעתי תור לניתוח ולמרות זאת, החלטתי לקבל חוות דעת מעוד נוירוכירורג, פרופ' מירובסקי מאסף הרופא. הוא קבע שאני לא חייב לעבור ניתוח ושאפשר בדרכים אחרות, לא חודרניות, להשתקם. נשמע עדיף מניתוח אבל מה זה "דרכים אחרות" לעזעזל? כאן כבר התחלתי להתבלבל לגמרי, אחד אמר לי שיאצו, אחר אמר לי שהוא מכיר אישה בירושלים עם חליפת לחץ שמועכת אותך, שמעתי גם על מיטת אינפרא אדום, ואלכסנדר ופלדנקרייז ומרפאות כאב ודיקורים ואז באה אירית, חברת ילדות.
"אתה חייב לנסות יוגה טיפולית בשיטת איינגאר אצל גבי דורון, אני לומדת אצלה בקורס מורים ואסיסטנטית בשעורי יוגה טיפולית שהיא מעבירה" היא אמרה לי והוסיפה "תקבע אצלה פגישת איבחון לפני שאתה עובר את הניתוח".
קבעתי פגישת אבחון עם גבי. הגעתי צולע, כאוב ונעזרתי במקל הליכה כדי להחזיק את עצמי. הייתי סקפטי בהתחלה לכל העניין אבל נתתי לזה צ'אנס וביטלתי את הניתוח. שבועיים אחרי שהתחלתי לפקוד את שעורי היוגה הטיפולית במרכז, לא נזקקתי יותר למקל הליכה, הכאבים המשמעותיים החלו להעלם וחזרתי להופיע ולעבוד.
היום, קצת יותר מחצי שנה אחרי פריצת הדיסק שעברתי, אני כבר לא סקפטי, יוגה טיפולית בשיטת איינגאר שיקמה אותי ובמהירות. אני פוקד את המרכז פעמיים בשבוע וזה פשוט מחזיק אותי על הרגליים. אני מאוד אוהב את האווירה שם ואת היחס האישי שכל מתרגל מקבל מגבי ומהאסיסטנטים המסורים.
מהחוויה האישית שלי, אני ממליץ לכל מי שנמצא במצב דומה לזה שהייתי בו,
לנסות יוגה טיפולית בשיטת איינגאר לפני כל ניתוח או פעולה חודרנית אחרת. לי זה עזר ביגטיים.
דודוש
תגובות